דף הבית

pVsCmA08O-E

לכל הסרטונים
אילוף כלבים - רגלי ללא חגורה

TsESJUJstGA

לכל הסרטונים
פרעושים וקרציות

CaSpFPrWyxU

לכל הסרטונים
לידת חתולים
אילוף כלבים - רגלי ללא חגורה
פרעושים וקרציות
לידת חתולים

vet portal

קרציות הינן טפיל מוצץ דם היכול להעביר לכלב ולאדם שלל מחלות. מחלה נפוצה הינה "קדחת הקרציות" שם כללי לקבוצת טפילים הגורמים לסימנים זהים. הנפוצה שבהם הינה ארליכה קניס. טפיל זה גורם לפגיעה ברמת טסיות הדם, האחראיות על הקרישה, לחום, אנמיה ובשלב מאוחר יותר לפגיעה במח העצם ותמותה. אין התחסנות מהמחלה, והאבחון נעשה על ידי בדיקה גנטית הנקראית PCR. הטיפול במחלה נעשה על ידי מתן אנטיביוטיקה מסוג דוקסילי ולעיתים טיפול בתגובה אוטואימיונית הנוצרת במחלה. יש לטפל טיפול מונע על ידי תכשירים נגד קרציות כטיפות בעורף או קולרים ייעודיים. לעיתים יש לבצע ריסוס תקופתי של הצר למניעת הדבקות בטפיל זה.

 

קדחת הקרציות הינה מחלה הנגרמת ע"י טפיל דם בשם ארליכיהקניס (EhrilichiaCanis) אשר מועברת לדם הכלב ברוק של קרצית הכלב החומה בעת שזו נטפלת לבע"ח וניזונה מדמו.

 

קרצייה נגועה זו יכולה לעבור לאדם ולהעביר את החיידק לאדם והמחלה נקראת קדחת הבהרות (טיפוס הבהרות).בניגוד לאדם שמהרגע שנעקץ גם יחלה במחלה הכלב עצמו יכול להיות רק נשא של המחלה, או לפתח סימנים באופן קל.(יפורט בהמשך).

 

לאחר ההדבקה מצויה הריקציה בזרם הדם בתוך תאי דם לבנים ובטסיות כפי שנאמר קודם הקרצייה צריכה להיות נגועה במחלה ולכן, מספיקה קרצייה נגועה אחת לגרימת המחלה. דרך נוספת להדבקה אבל פחות שכיחה הינה בקבלת עירוי דם שמקורו מתרומת דם של כלב נגוע.

 

המחלה מופיעה בעיקר בחודשים החמים של השנה ומופיעה בכל חלקי הארץ. שיא התחלואה בחודשים מאי- אוגוסט. בהם נפיצות הקרצית שמעבירה את המחלה היא הגבוהה ביותר.         תקופת דגירה של המחלה מרגע ההדבקה ועד להתפרצות המחלה הקלינית בין 7-21 יום.

 

 

סימפטומים-מהלך המחלה מתחלק לשלושה שלבים:

 

משךהשלב האקוטי, בו נראה סימנים קליניים נע בין 14-30 יום ומאופיין במגוון סימנים קליניים כמו דיכאון, חולשה, חוסר תאבון, חום, הגדלת קשרי לימפה וטחול, צליעות ,דימומים על העור והריריות ובמקרים קשיים דימום מהאף ובשתן. במקרים נדירים תיתכן פגיעה עינית אשר כוללת עכירות קרנית, דימום תוך עיני וסיבוכים נוספים שיכולים להוביל לעיוורון. טיפול נכון ומהיר בשלב זה יביא להחלמה מהירה,כלבים אשר לא מטופלים כראוי נשארים נשאים של הטפיל ויעברו לשלב התת קליני ואף לכרוני.

 

בשלב התת קליני הכלב נראה בריא לחלוטין, אולם המחלה ממשיכה להתפתח. כלבים יכולים להישאר בשלב זה תקופות ארוכות (חודשים עד שנים) חלקם יחלימו באופן ספונטני וחלקם יעברו למצב כרוני.

 

השלב הכרוניהשלב הקשה מאופיין בירידה במשקל, חולשה, דכאון, ריריות חיוורות, אנמיה חריפה, חום, בצקות פריפריות (בעיקר באזור הרגליים האחוריות ושק האשכים ), דימומים על העור, ריריות והאף כתוצאה מפגיעה במח העצם. יתרה מכך, זיהומים בקטריאליים מישנים וסימנים עצביים כמו כאב באזור הצוואר והגב, חוסר קורדינציה, חולשה של ארבעת הגפיים ועיוותים הינם גן כן ממצא שכיח לשלב הכרוני של המחלה.בבדיקת דם תתגלה ירידה במספר הטסיות (Thrombocytopenia) אנמיה, וירידה במספר תאי הדם הלבנים לעיתים היפואלבומינמיה, עליה באנזמיALT,ALKP  אבחנה סופית ע"י בדיקת דם סרולוגית.

 

טיפול:דוקסילין למשך 21 יום לפחות. לעיתים יש צורך במתן נוזלים ובמנות דם בעיקר כאשר ישנם דימומים והכלב מיובש. יש לחזור במהלך הטיפול על הבדיקות הדם.

 

הקדמה

 

 

דלקת חלל הפה - Stomatitis

מוגדרת כדלקת של הרקמות הרכות שבחלל הפה ויכולה להיגרם בעקבות מצבים ומחוללים מקומיים וסיסטמיים רבים.

גורמים אפשריים למצב זה כוללים שינויים אנטומיים מולדים וטראומטיים, שינויים מטבוליים, מחלות אימוניות וגורמים זיהומיים וטוקסיים

בעל החיים מראה סימני כאב, ירידה באכילה, ריור מוגבר, בצקות ואדמומיות של רקמות הפה, ריח רע מן הפה והצטברות אבנית על פני השיניים

 

תיאור מקרה - שימי חתול בית

 

שימי הוא חתול  בית קצר שיער, זכר מסורס בן כ 6 שנים. שימי חי  בבית עם יציאה חופשית לחצר, עם שני חתולים נוספים

חתול בריא נחמד ושמח, אוהב מאד לאכול, שוקל 8 ק"ג

לפני  3 שנים  עבר אפיזודה בודדת של  חסימה בדרכי השתן עקב המצאות אבנים מסוג סטרוויט, ומאז אוכל מזון רפואי  יבש בלבד.

הגיע למרפאה עם תלונות על דיכאון, התבודדות וחוסר תאבון , מסרב לכל סוג מזון

 

בדיקה פיסיקלית

 

ממצאי הבדיקה הראו שיניים עם רובד אבן שן במצב קשה,  דלקת בחניכיים וכיבים בזוויות  הפה

שימי נשלח דם לספירה וביוכימיה.

להלן תוצאות הבדיקות:

                                                                                                                                         

דיאגנוזה

 

דלקת חלל הפה

 

טיפול

 

הבעלים עודכנו לגבי הדיאגנוזה, אפשרויות הטיפול והפרוגנוזה

הוצעה לבעלים אופציה לטיפול וטרינרי חילופי-הומאופטי, והם בחרו בשלב זה בטיפול הקונבנציונלי

 

שימי קיבל:

עירוי תת עורי של רינגר לקטט

סירופ אוגמנטין

 

כעבור יום

 החתול עצוב מאד, אנורקטי, חם 39.7, ממשיכים אוגמנטין

כעבור יומיים

 החתול מדוכא ועצוב, מסרב לאכול ולשתות, חם 39.8

כעבור 3 ימים אין כל שינוי או שיפור

בשלב זה הוצעה לבעלים שוב לטפל בחתול בטיפול הומאופטי, והבעלים החליטו לנסות טיפול הומאופטי.

שימי הובא למרפאה ונבדק שוב בדיקה פיזיקלית במהלכה נמצאה דלקת חריפה  בחלל הפה.

הוחלט על הפסקת הטיפול האנטיביוטי ומתן תרופה הומאופטית.

כיוון שמציאת התרופה - ה"רמדי" ההומאופטית מחייבת הכרות טובה עם המטופל, הבעלים סיפרו רבות על שימי: אופיו, תכונותיו, התנהגותו במצב בריא ובזמן מחלה.

נבחרה רמדי הומאופטית ,  שימי קיבל מנה אחת, ונשלח לביתו.

כעבור יום

מעט יותר ערני, מתעניין באוכל, אכל מעט מאד  מזון רטוב.

 

כעבור יומיים

יותר ערני ומגיב, אוכל מזון רטוב

כעבור 3 ימים

 יש שיפור,  היום אכל אפילו מעט יבש, ובבוקר מזון רטוב עם מים. עדיין לא בא לבקש אוכל. משתפר מבחינת מצב רוח, יותר פעיל.

כעבור 6 ימים

 ערני ושמח, חזר למצב הרוח וההתנהגות הרגילים, אוכל בתאבון רב ובא לבקש אוכל, מעדיף יבש , שאהב תמיד

כעבור 4 חודשים, מצב רוח ותאבון מצוינים, מצב הפה מצוין, אין דלקות ואין כיבים

 

דיון

 

דלקות פה ודלקות חניכיים בחתולים  מוכרות לנו בחתולי הבית בגילאים שונים.

הסימנים הנפוצים כוללים  ריור יתר, כיבים בחלל הפה וכתוצאה מכך כאב, חוסר תאבון עד לאנורקסיה מוחלטת ופגיעה כבדית, ושינויי התנהגות.

הטיפול  הסטנדרטי במקרים אלה כולל לרוב המלצה על הגיינה דנטלית, ניקוי וליטוש השיניים, טיפולים אנטביוטיים ונוגדי דלקת, לרב סטרואידים, ובמקרים מסוימים אף המלצה לעקירת כל השיניים.

לצערנו במקרים רבים הטיפול הקונבנציונלי בבעיה קשה זו אינו יעיל או בעל יעילות חלקית לפרקי זמן ההולכים ומתקצרים מטיפול לטיפול.

במקרה זה הטיפול ההומאופטי שכלל מנה אחת בלבד של רמדי הומאופטי , הביאה לשיפור משמעותי ביותר במצב הפה ובבריאות החיה

תוך זמן קצר, ללא תופעות לוואי שליליות, והאפקט החיובי נמשך לתקופה ארוכה, ללא צורך בחזרה על הטיפול.

הטיפול ההומאופטי הוא כלי יעיל לטיפול במגוון בעיות בריאותיות בבעלי חיים.

דלקות כרוניות, מצבי רגישות יתר, דלקות במפרקים, חרדות ומצבים רבים נוספים שלא מקבלים מענה מספק ויעיל ברפואה הקונוונציונלית יכולים להגיב יפה לטיפול הומאופטי.

 

 

מקורות

 

Ettinger .Feldman

Textbook of veterinary internal medicine

 Tilley.L.Smith.F

The 5 minute Veterinary consult

Mac repertory

Hamilton.D

Homeopathic care for cats and dogs

Boericke

Homeopathic Materia Medica

Vermoulen.F

Synoptic Materia Medica

בעולם דינאמי ומשוגע כמו שלנו, ילדים רבים מתקשים להתמודד עם כמות הגירויים שמציפה אותם כל יום. אותם ילדים מפתחים הפרעות קשב וריכוז ברמות שונות. ההפרעה שכיחה פי שניים אצל בנים, ומורכבת משלל סימפטומים החל בקושי להתרכז, דרך פעלתנות יתר ועד חוסר יכולת ארגון. מלבד הטיפול התרופתי, מומחים מציעים דרך נוספת ומעניינת להקל על הילד ולגרום לו לפתח אחריות, ריכוז וסדר, תוך שיפור הדימוי העצמי של הילד בעל הפרעת הקשב והריכוז זאת באמצעות אימוץ חיית מחמד.

 

ידוע שמגע, אנושי או של בעל חיים, מעורר רגיעה אבל איך עוד עשוי להשפיע קשר בין הילד לכלב או לחתול? שאלנו את נועה גפני, בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה, ומטפלת בעזרת בעלי חיים וכלבים:

 

 "אימוץ חיית מחמד משחרר מהילד רגשות, זה לא דורש תקשורת ורבלית שעשויה להקשות על ילדים מסוימים. יש משימות שקשורת לחיה  והילד מקבל על עצמו אחריות הרבה פעמים באופן טבעי. בנוסף חיות בכלל וכלבים בפרט, מעניקים תחושה של חום ואהבה. החיה מקבלת אותו כמו שהוא, היא לא שיפוטית".

 

בנוגע לשאלה איזו חיה כדאי לאמץ, הדעות חלוקות. חיות רבות יכולות להתאים לילדים והקשר הקרוב יכול להיווצר עם אוגרים סיביריים וגם עם איגואנה, אך אין ספק שמעל כולם עולים המכשכשים בזנב.

 

"כלב היא חיה מתקשרת יותר ומביעה אהבה", אומרת נועה, "כלב זו חיה מדהימה. ההשפעה שלה והקשר הנוצר בינה לבין המטפל הם מדהימים. אני מאוד ממליצה. הגיל של החיה שמאמצים תלוי ביכולת של המשפחה להכיל את החבר החדש. גור למשל דורש הרבה יותר עבודה. צריך להרגיל אותו לא לאכול את הרהיטים, לא לעשות צרכים בכל מקום וכמובן לחנך אותו בהדרגה.

ילדה וכלב

איך כדאי ללוות ילד שמאמץ חיית מחמד ומתמודד עם הפרעת קשב?

 

"לעזור מהצד אבל לתת לו לקחת את האחריות לטפל. גם איגואנות יכולות להתאים. הילד יכול להרגיש כמו ההורה של החיה, שהוא דואג לה ואחראי לה. הילד יכול לפרוק אנרגיה איתה, לרוץ. כשהילד מרגיש שסומכים עליו והוא אחראי, זה מאוד מוסיף בטחון ותחושת וודאות במי הוא ומה הוא. הוא מרגיש שצריכים אותו".

 

הגבול בין האחריות שהילד לוקח על עצמו לבין האחריות של ההורה היא דבר דינאמי. בתור הורים חשוב לשים לב מתי אנחנו עוזרים ותומכים, ומתי אנחנו משחררים ומאפשרים לילד לקחת על עצמו את הטיפול בבעל החיים.

 

"המידה בה אפשר לסמוך על הילד משתנה, זה תלוי בעיקר בגיל של הילד. צריך להבין שזה לא יהיה טיפול אבסולוטי של הילד בחיה. חשוב לעודד את הילד לעשות דברים עם החיה בשעות קבועות: להאכיל, לתת מים, להבריש. ההורה הוא היד העליונה והוא משלים את הטיפול בבעל החיים. הילד כמובן לא יצא ב 11 בלילה עם כלב לטיול. במקרה שמאמצים גור, צריך להיות מודעים לכך שיש לצאת איתו הרבה יותר מ 3 פעמים ביום. זה צריך להיות שיתוף פעולה של הצדדים".

 

ומה לגבי ילדים שחוששים מחיות? זה יכול להתאים?

 

"לחלוטין. זה יכול לגלות להם דברים נפלאים. יצא לי לעבוד עם ילד שסבל מחוסר בטחון וסבל מהרבה בעיות קשב, והיה תזזיתי, והמשפחה שלו החליטה לקחת כלב. בהתחלה היה חשש גדול של הילד ואחותו מחיות,וכעבור כמה חודשים, הילדים רצו כל הזמן להחזיק כל חיה אפשרית. אני חושבת שכל משפחה חייבת שיהיה להכלב וגם חתול. לדעתי זה מבורך, בנוסף זה גם עוזר לחיסון. זה מחזק מאוד בטחון עצמי ותקשורת חברתית, יכולת שיתוף, אחריות גדולה".

 

נניח שלקחנו כלב או חתול, אבל הילד  לא מתחבר, מה עושים? נועה אומרת שעל הכל אפשר לעבוד. "אם זה במקביל לטיפול של הילד עם מטפל מוסמך,כדאי שהמטפל יעלה את הקשיים וינסה בצורה עקיפה למצוא פתרונות. ההורים צריכים לקחת בחשבון שאם מאמצים חיה לא ממהרים למסור אותה. אפשר לשתף פעולה עם הילד, לנסות להבין מה קשה לו, מה בעייתי ולמצוא את הפתרון המתאים גם בבית, לעיתים ההסתגלות פשוט אורכת זמן ואלא אם כן יש תוקפנות מצד החיה, אין סיבה לוותר, החיבור יגיע".

 

חתולה, כלבה ומה שביניהן

 

דיויד מחיפה, אב לשני בנים, מסביר למה כדאי לחשוב מחוץ לקופסא ולהכניס חבר שעיר למשפחה

 

"אצלנו במשפחה שני הילדים סובלים מהפרעות קשב וריכוז, הקטן בן 8, סובל מההפרעה במידה קלה, והגדול בן 11, בצורה חמורה יותר. הם מתקשים לשבת בשקט, להתרכז בדבר אחד ולהיות מסודרים. לפני שנתיים קיבלנו החלטה לאמץ חתולה כדי לנסות ליצור את הרוגע המיוחל ולפתח אחריות אצל הילדים. החתולה התגלתה כלא חברותית במיוחד והיה קשה לילדים ליצור איתה קשר קרוב. לכן בהמשך החלטנו לאמץ גם כלבה, והחיבור היה נפלא".

חתול קורא ספר

על איזה שיפור ניתן להצביע מאז תחילת הטיפול של הילד בכלבה?

 

"אני חושב שקודם כל זה סוג קשר מאוד מיוחד בין הבן לכלבה, הוא יוצר רגיעה. זה מישהו שהוא יכול לבוא ולחבק, דבר שלא בא  לו בקלות עם בני אדם. עם הכלבה זה יותר קל. זה מאפשר עדינות. לפעמים הוא אומר שלא בא לו להוריד את הכלבה, אבל אנחנו בתור הורים מעודדים אותו ומסבירים לו שהכלבה באחריותו. עם הזמן הבן פיתח אכפתיות גדולה, הקפיד להזכיר לי לקנות לה אוכל וביקש לקנות לה מברשת, הילדים אפילו החליטו לחגוג לכלבה יומולדת בסוכות והלכנו יחד לקנות לה עוגיות לכלבים כדי לציין את המאורע".

 

אך כמובן שלא הכול ורוד, ובמהלך הדרך מגיעים קשיים שכדאי להתמודד איתם בצורה סבלנית ועקבית. חשוב לזכור שההתמודדות היא הדרגתית ולאפשר לילד להתרגל לחיית המחמד בקצב שלו. דיויד בחר לבנות את הקשר של בנו עם בעלי החיים עוד לפני שהחברים הקטנים נכנסו הביתה.

 

"הילד תמיד רצה כלב ואני לא רציתי. עבדתי במרכז שטיפל בילדים עם צרכים מיוחדים והייתה שם פינת חי. באחד הימים התגלגלה שיחה ביני לבין אבא של אחד הילדים במרכז, שהמליץ לי לקחת כלב הביתה. ככה נפל לי האסימון ואמרתי שחייבים לעשות את זה. ביקשתי מבני לבוא לכלביה בחופשת סוכות וסיכמנו שאם הוא יצליח לעבוד במשך שבוע בפינת הליטוף, ידאג לחיות, יהיה אחראי ומסור הוא יקבל כלבה משלו. הבן עבד, הוכיח את עצמו, היה מאוד נחוש ואפילו קיבל משכורת, כאשר באותו הזמן אני הייתי בסביבה וראיתי מה קורה. לאחר שבוע עמדנו שנינו בהסכם והבן קיבל את אולה הכלבה החמודה.

 

"בהתחלה זה לא קל כי היא עשתה את הצרכים בכל מקום, אבל עמדה מול עיניי המטרה שהבן ייצור קשר עם חיית המחמד החדשה שלו, הכלבה אולה, ילמד על האחריות שלו לטפל בה וויעמוד במשימה להוציא אותה 3 פעמים ביום. הקשר ביניהם מאוד מיוחד ומסור. זה הדדי".

 

איך ידעתם לבחור את החיה שבחרתם?

 

"בהתחלה ניסינו חתולה ובגלל שהיא לא הייתה מאוד חברותית צירפנו גם את הכלבה, שהיתה יותר מתאימה. היום היא ישנה עם הילדים בלילה והיא מאוד קשורה לילדים והם אליה. היא הייתה בת שנה כשהגיעה למשפחה.

 

"אני אוהב חיות אך לא מת עליהם במיוחד בבית, כי הם משירים שיער וכדומה, אבל אני מאוד מרוצה ממה שעשינו ולפעמים צריך בתור הורים לצאת מהקופסה ולחשוב מה יכול לעזור לילדים. אני ממליץ להורה לילדים עם בעיות קשב וריכוז שמתלבט בכיוון, לעשות את הצעד. אני לגמרי רואה שזה מוסיף לבטחון של הילד, לסדר ולארגון שלו וגם כמובן משהו לנופך המשפחתי כשמכניסים בעל חיים הביתה. זה מאפשר חום פתיחות קבלה ואינטראקציה".

vet portalvet portal